מיקום
אזור התעסוקה המערבי, מתחם הקניונים של ראשון לציון הינו מתחם מנותק משאר חלקי העיר. המתחם ממוקם במרחב העירוני התחום בין כביש 4 לכביש20. כביש 20 מנתק אותו ממזרח וכביש אברהם בר חוצץ בינו לבין שכונת נווה ים ממזרח. רח' משה דיין מנתק את המתחם משכונת נווה שקמה בדרום, ומצפון למתחם שוכנת העיר חולון.
ניתוח מצב קיים
את הגבולות של ה"עיר" הנפרדת הזו מדגישה לכל אורכה רצועת חניות רחבה - 140-70 מטר רחבה, היוצרת שטח הפקר הנמתח ממזרח ומדרום.
"עיר הקניונים" שנוצרה יש מאין מעמידה את הרכב במקום ראשון ומעלימה את הולך הרגל במרחבים חסרי גבולות וצל. השהות במרחב זה משרתת מטרה אחת ויחידה– צריכה. ההגעה למתחם שנעשית בדרך כלל ברכב, נועדה לקניות ובילויים בלבד. בסיומה אין בדרך כלל סיבה להישאר בו וכל שנותר הוא לעזוב את המקום. לאורך שעות היממה לא קיימת נוכחות אנושית שלא תלויה בתכלית מסחרית כזו או אחרת.
כך המרחב הופך ל"אין מקום" חסר זהות, חסר שייכות ומנותק לחלוטין מהחוויה העירונית של ראשון לציון.
קו הרכבת הקלה העתיד לעבור במתחם זה, גם הוא לא ישנה מצב זה.
עקרונות השינוי המוצע
אנו רואים בפרויקט זה הזדמנות לחולל שינוי מהותי במתחם זה, ומציעים שינוי מהותי בתפיסת החלל העירוני בו.
בראש מעייננו עומד הולך הרגל אותו אנו מעוניינים להפוך מצרכן תכליתי למשוטט, אדם המטייל בעיר ונהנה ממה שחלליה ומוסדותיה מציעים לו. לצד המסחר אנו מציעים תמהיל מגוון של פעילויות לא פורמליות כגון ספורט, משחקים, טיול בטבע העירוני, אפשרויות להתכנסות אד הוק, ירידים, מרחב לתערוכות, אירועים ציבוריים פתוחים לקהל כגון סרטים וקונצרטים, הופעות רחוב וסתם אפשרות לשבת על ספסל בצל במתרחש.
שדרת ביתנים - רחוב
כדי לאפשר את מגוון הפעילויות אנו מציעים מערכת ביתנים זהים בתבניתם הגאומטרית ומגוונים בייעודם. ביתנים אלה הנמצאים בסדר גאומטרי אחיד המציעים בית לפעילויות שונות שיעשירו את החיים במתחם.
מרכז מידע ועיר חכמה, בתי קפה וקיוסקים, דוכנים לירידים וביתני תערוכות, ספריה קהילתית מבני מרגוע וישבה בטבע ומבני שירותים ציבוריים.
שדרת הביתנים הזו יוצרת דופן המקבילה לבניני המסחר הקיימים ותוחמת רחוב הולכי רגל חוויתי הנמתח מאזור הסינמה סיטי צפונה בואך קניון הזהב שם מתרחב החלל לכיכר תחומה ומוגנת המציעה מגוון אפשרויות בין אתנחתא לשוהים בה, ובין מרחב לפעילות ציבורית אינטנסיבית מרובת משתתפים.
התכנון המוצע מגיע לרמת הפירוט המתייחסת גם לשפה החזותית של המבנים, האופן בו הם מסמנים את עצמם במרחב. התקשורת החזותית המוצעת משפרת את ההתמצאות במרחב ומייצרת זהות בין המשתמש למקום בו הוא נמצא.
רצף טבע עירוני
במקביל למקצב הסדור של הביתנים מלווה אותם רצף של טבע עירוני רך וזורם המלווה אותם, לעיתים שלוב בהם המאפשר טיול המשכי בטבע עירוני ברגל או באופניים וכן ישיבה והתכנסות בצל העצים הנטועים לאורכו.
רצף טבעי זה יוצר קשר אל שמורת הטבע ושכונת נווה ים באמצעות גשרי הולכי רגל מעל לדרך אברהם בר ומציע המשך טיול בפארק הנמצא מדרום לרח' משה דיין. ובאופן זה קושר את השכונות הסמוכות למתחם דרך חווית הטיול העירוני.
באופן זה, חווית הטיול העירוני הרציפה המוצעת קושרת את השכונות הסמכות לרצף אחד שבמרכזו הולך הרגל והמטייל.
סטרוקטורה עירונית
רצף הטבע העירוני וקו הביתנים משיקים ומלווים אחד את השני. שדרת הביתנים מקבילה למבני המסחר הקיימים שבמפלס הקרקע ואילו רצף הטבע העירוני מייצר טופוגרפיה מלאכותית רכה וגלית -נוגעת לא נוגעת בה. בנקודות המפגש וניתוק ביניהם תיווצרנה הזדמנויות לאירועים עירוניים שונים כגון יציעים לצפייה. ומנגד חללי פטיו אינטימיים בטבע העירוני.
רצף הטבע העירוני ושדרת הביתנים מתמזגים בקצותיהם. בצפון בכיכר הנוצרת מול קניון הזהב, ובדרום ברחבת הסינמה סיטי, שם בחרנו לשמור את פסלי הדינוזאורים כאייקון עירוני במרכז החלל.
במקומות אלה החללים העירוניים המבונים מתמזגים ברצועות הטבע העירוני ויוצרים שילוב אחר בין הבנוי לטבעי, אל מול מבני המסחר הקיימים.
ביחד הם מרכיבים תמהיל מאוזן ונכון לחיים עירוניים שוקקים המכילים מסחר, מקומות פנאי וטבע.
מבני המסחר הקיימים
מבני המסחר הקיימים מהווים את הבסיס הקיים עליו מסתמך התכנון המוצע. רוב המבנים למעט קניון הזהב אטומים לחוץ ומכילים מרחב מסחרי פנימי, כל חלל מהווה עולם בפני עצמו מנותק מהסביבה העירונית. במסגרת התכנון המוצע יש לפתוח את חזיתות המבנים הפונים מזרחה הן מבחינת נגישות להולכי הרגל והן מבחינת חשיפת המוצרים של החנויות בחלונות ראווה הפונים לרחוב. כך מפלסי המבנים יהוו חלק אינטגרלי מהחלל העירוני.
מבני החניונים הקיימים בלב המתחם יעטפו במסכים הבנויים מחומר קל שיסתירו את המכוניות החונות שם ויעניקו למרחב מסכי הקרנה ופרסום דיגיטליים או לחלופין קירות ירוקים שישנו את נראות המבנים הללו.
עיר – רכב – טבע.
באמצעות התכנון המוצע ממשיך הרכב להיות מרכיב חיוני אך משני. חיבורו למרקם התנועה הקיים והמתוכנן ונגישותו הנוחה נשמרים היטב.
דרך אברהם בר תמשיך להיות ציר התנועה הראשי המוביל אל המתחם ומזין את מגרשי החניה בו.
מול קניון הזהב התכנון מציע להרחיב את מבנה החניה הדו קומתי הקיים. ולהעביר מולו את חניון האוטובוסים. ממקומו הנוכחי, לקרות אותו ולהוסיף בגגו מקומות חניה נוספים
המקטע המזרחי של רחוב סחרוב בין רח' משה לוי לאברהם בר יוסב לש.צ.פ לטובת הכיכר.
תחנות הרכבת הקלה העתידיות במיקומם העתידי נמצאות מול הכיכרות המוצעות ומקושרות אליהן דרך שדרות מוצלות האחת אל קניון הזהב והשנייה אל הרחבה מול סינמה סיטי.
גמישות ושלביות בביצוע.
המערך המוצע על ידינו מפרט מצב מכסימלי שלדעתנו נכון למקום. מצד שני הוא מאפשר גמישות הן בתכנון, בייזום ובביצוע. הסטרוקטורה הסדורה מאפשרת זאת.
ניתן למלא את כל החללים המוצעים ואפשר למלא חלק מהם בצפיפות נמוכה יותר. כמו כן אפשר לקיים תמהיל אחר של פעילויות ולחלופין לבחור בבניית ביתנים המאפשרים פעילויות משתנות וגמישות לפי צרכי השעה. המוצע מאפשר לעירית ראשון לציון ליזום תמהיל משתנה מעונה לעונה ומשנה לשנה בהתאם לרצוי.
כמו כן יש אפשרות לבצע את המוצע בשלבים לאורך זמן ועדיין לקבל את האינטנסיביות המוצעת כבר בשלב הראשון.
המערך המוצע בחומר המוגש, מקנה לתושב העיר אפשרויות בחירה ושילוב פעילויות בשעות שונות של היממה ובכך תומך במבני המסחר הקיימים. יוצר ומעבה את הקשר עם שכונות המגורים הסמוכות ויוצר את התמהיל הנכון לחיים עירוניים כפי שהעיר ראשון לציון ראויה להם.
חזרה >
