[עוגן] בניין ציבורי בלב יפו המכיל חניכים למכינה הקדם צבאית ומנסה לשמר את רוח המקום.
מיקום מבנה חדש מול מבנה היסטורי המיועד לשימור, בסביבה אשר נמחק בה כל אזכור היסטורי של עברה של העיר יפו. הניגוד בין הישן והחדש בא לידי ביטוי בחלל הפנימי המתווך ביניהם. חלל המתפקד כמקשר וכמשלים. זהו חלל המתייחס למסורות העבר ולחידושי העתיד באופן שווה, כמשל לעקרונות האגודה ולמניפסט האידיאולוגי שלה.
מול המרחב העירוני קיים המרחב האישי המעניק לחניך את הפרטיות ויכולת הביטוי העצמי, הביטוי הארכיטקטוני של המתחם מתייחס לשלמות, שבה החניך עומד בפני עצמו כפרט עצמאי ובעל מודעות, חבר בקהילה בעלת זהות משותפת.
מול מערך פנימי של יחידות מגורים מגוונות מפנה המתחם את חזיתותיו אל הרחוב כממבראנות שתפקידן להקנות מכנה משותף כלפי חוץ, ובו זמנית לחשוף במקומות נבחרים את חלליו הפנימיים הייחודיים של המתחם.
יחידות דירות המגורים מתוכננות כמבנים תלת קומתיים, אשר בהן המרחב הציבורי ממוקם בקומת הקרקע כחלק מהחצר המשותפת המקשרת ביניהן. חדרי השינה נמצאים במפלסים השני ושלישי ומופרדים מהמרחב הציבורי. הפונקציות המשותפות, כגון חדרי הלימוד, והמועדון לרבות חללי השירות כגון מחסנים, מרחבים מוגנים ומטבח חדר האוכל, ממוקמים במערך היקפי בן קומה אחת במפלס הקרקע. המגדיר את גבולות המרחב הפנימי של המתחם בעודו מתווך וחושף חלקית את הפעילות המתקיימת בתוכם אל הרחוב.
כמרפסת היקפית הפונה אל העיר מאפשרת פעילות ומפגשים חברתיים. המרפסת משובצת בפינות ישיבה, המאפשרות מבט אל העיר. המבנה ההיסטורי המהווה במערך החדש מוקד ציבורי מרכזי מכיל את הפונקציות המשותפות של המכינה: חדר האוכל, הספריה ומשרדי המכינה.
אל מול המבנה ההיסטורי ממוקמת כיכר הכניסה אל המתחם מול פסלו של נתן פנץ'. כיכר בקנה המידה האנושי, מוצלת בעצים ומכילה מספר ספסלי ישיבה לרווחת התושבים אל מול המבנה ההיסטורי המשמש כעדות לזיכרון של יפו שהייתה, ומול המתחם הנמצא מאחוריו המשמש עדות לתקווה ליפו שאולי תהיה.
